חיים פסח
 | |
| לידה |
23 בפברואר 1939 (בן 85) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| פרסים והוקרה |
פרס היצירה לסופרים עבריים (2014) |
  | |
חיים פסח (נולד ב-23 בפברואר 1939) הוא עורך ספרותי, מבקר ספרות ומתרגם ישראלי. הוא נולד וגדל בתל אביב, בה הוא חי גם היום. הוא נשוי ואב לבן.
תרגום וביקורת ספרות באנגליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסח החל לפרסם מאמרים וכתבות בנושאי תרבות אנגלית במוסף "תרבות וספרות" של העיתון "הארץ" בעת ששהה באנגליה, בסוף שנות השבעים של המאה העשרים. מאנגליה שלח פסח מאמר ביקורת בשם "חגיגה של גסיסה ושל התפוררות" אל מוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ (23.9.1977), שעסק בספרו של יעקב שבתאי "זיכרון דברים", שאך ראה אור, ובו הקדים את מבקרי הזמן בזיהוי ערכו הספרותי של הרומן, שנחשב היום לאחת מפסגות הפרוזה הישראלית. שבתאי עצמו שיבח את המאמר, וכתב לאשתו:
הספר זוכה, לפי שעה, לתגובות רבות וטובות. ביום שישי התפרסמה ביקורת ב"הארץ" של חיים פסח. ביקורת מצוינת, ובעיקר חכמה ואינטליגנטית. סוף סוף משהו ברמה[1].
באותה תקופה גם תרגם לאנגלית סיפורת ושירה עברית, והתרגומים פורסמו בכתבי עת אנגליים ובאנתולוגיה בהוצאת המכון לתרגום ספרות עברית. פסח המשיך לפרסם מאמרים במוסף זה עם חזרתו לארץ.
עריכה ספרותית בהוצאות ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מה שמאפיין עורך טוב הוא קודם כל אמפתיה אמיתית, גם לחולשות של הסופר; ופתיחות, כי כל סופר הוא עולם אחר לגמרי, שצריך לכבד את עולמו ולכוון לדעתו; וכמובן, גם סקרנות. (חיים פסח)[2].
עם עובד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות השמונים מונה לעורך בהוצאת עם עובד, ושימש בתפקיד כחמש שנים. בתפקידו זה ערך ספרים כגון הרומן הדרך לעין חרוד מאת עמוס קינן, וכן ערך סדרת ספרי שירה, ובהם ספרו הראשון של חזי לסקלי, "האצבע".
זמורה-ביתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהוצאת עם עובד עבר פסח להוצאת זמורה-ביתן, ושימש בה עורך ראשי במשך כשש שנים; ככזה, הוביל את בחירת הכותרים שיצאו בהוצאה בשנים אלה, הן המתורגמים והן העבריים בסדרת "עמודים לספרות עברית". בין הספרים שערך בתקופה זו[3]:
- היורש; והוא אחר מאת שמעון בלס
- אוכלי האבטיח מאת ישראל המאירי
- ארוחת צהריים עם אמא; הסיפור האמיתי מאת גיל הראבן
- אמן המסכות מאת נורית זרחי
- התוכי שתק פעמיים מאת ראובן מירן
- ברזניץ מאת חיים לפיד
- בית ספר לבאלט מאת אריאנה מלמד
- סימניות; פולחן חורף; דפים מהודקים באטב; עננים מאת דן צלקה
- היכן אני נמצאת; דולי סיטי; סיפורים בלתי רצוניים; סביבה עוינת מאת אורלי קסטל-בלום
- געגועי לקיסינג'ר מאת אתגר קרת
- גוף שני מאת עופר שלח
- דיבור עקיף מאת עופרה עופר
כמו כן ערך פסח את ספרי השירה הבאים:
- עוברים את הנהר מאת משה דור
- עבודות על נייר מאת אשר רייך
- גן המוח מאת נורית זרחי
- ברדלס מאת רוני סומק
בהוצאה זו יזם פסח הוצאה מחודשת ומתוקנת של ימי צקלג מאת ס. יזהר, ובעקבות כך חזר יזהר לפרסם סיפורת, מקץ למעלה משלושים שנות שתיקה ספרותית, והוציא לאור את הספר "מקדמות".[4]
כתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות התשעים עבר פסח להוצאת כתר, ושימש שם עורך מקור ותרגום תחת העורך הראשי דאז, יון פדר. ב"כתר" יסד פסח את הסדרה "כותרים", ובה ערך והוציא את ספרי המקור הבאים:
- אבן תחת אבן מאת בתיה גור
- סוזנה הבוכיה מאת אלונה קמחי
- אשתו המנודה מאת אידה צורית
- מוזה; הבוקר הרגתי איש; שאהבה נפשי מאת גיל הראבן
- המינה ליזה מאת אורלי קסטל-בלום
- לא באנו ליהנות; הקייטנה של קנלר מאת אתגר קרת
- חיי אהבה מאת צרויה שלו
- לבי אומר כי זכרוני בוגד בי מאת שהם סמיט
- מה שלומך דולורס מאת יואל הופמן
- עד גיל 21 תגיע לירח מאת גפי אמיר
- רומן למשרתות מאת אילנה ברנשטיין
- שפת גוף מאת שי טובלי
- כביסה מאת סוזן אדם
- צבוטותי; סרט לבן על כיפה אדומה מאת לימור נחמיאס
- מלאך בשר ודם מאת כליל זיסאפל
- אושר פתאומי מאת איריס לעאל
- חול בעיניים; אצל באבו מאת שולמית לפיד
- בשכבי ובקומי אישה מאת מירה מגן
- השוק, הבית, הלב מאת רות קלדרון
- אהובתו של מטפס ההרים; אודיסיאה מאת אלכס אפשטיין
כמו כן ערך סדרה בשם "קצרים" של ספרונים המחזיקים סיפור אחד כל אחד, ובה ערך כעשרים ספרונים.
בסדרת כותרים יצאו גם התרגומים הבאים, בעריכתו של פסח:
- אודיסיאה מאת הומרוס בתרגום אהוביה כהנא
- המלומד והזונה, מבחר סיפורים סיניים שבחר ותרגם דן דאור
- הספר השחור מאת אורהאן פאמוק בתרגום שלמה אביו
- יער נורווגי מאת הרוקי מורקמי בתרגום דורון ב' כהן (נערך בשיתוף פביאנה חפץ)
- סילאס מרנר מאת ג'ורג' אליוט בתרגום אהרן אמיר
- יוגים, מלכים ונשים שמימיות, מבחר אגדות מסנסקריט, בתרגום אופירה גמליאל
בבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 2001 ו-2003 שימש פסח עורך ראשי בהוצאת בבל. שם ערך והוציא את הספרים הבאים, בסדרה "דרום":
- אדם מחרבן משמעות מאת שמוליק ורסנו
- הכובש והכלב מאת יקי מנשנפרוינד
- עירושלם מאת אפרת רומן-אשר
- המחילה מאת חיים לפיד
- זיעה מתוקה מאת רועי רוזן
- מתכוני חלומות מאת אלכס אפשטיין
- צדוק בנפתולי התשוקה מאת דרור פויר
- אבנר ברנר מאת דרור בורשטיין
- תמשיך לרקוד מאת נדב לפיד
- ימים רבים: אוטוביוגרפיה מאת שולמית הראבן
כמו כן ערך את הסדרה "בבל (כיס) -- תרמיל" בשיתוף הוצאת משרד הביטחון, ובה ספרוני סיפורת מתורגמת מאת הרמן מלוויל, רוברט לואיס סטיבנסון, שטפן צווייג, מיגל דה סרוונטס, הנרי ג'יימס, ועוד.
עורך ספרותי עצמאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבור ידיעות ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 2004, עורך פסח, שעובד עתה כעצמאי, את הסדרה "קראתי" עבור הוצאת ידיעות ספרים. במסגרת זו ערך והוציא את הספרים הבאים:
- מאהבה של ליידי צ'טרלי מאת ד"ה לורנס בתרגום אופירה רהט
- ג'יין אייר מאת שרלוט ברונטה בתרגום שרון פרמינגר
- רוקסאנה מאת דניאל דפו בתרגום גרשון גירון
- בל אמי מאת גי דה מופאסאן בתרגום דורית דליות רובינוביץ
- מובי דיק מאת הרמן מלוויל בתרגום גרשון גירון
- אנקת גבהים מאת אמילי ברונטה בתרגום גרשון גירון
- חייו השניים של אברם פוץ מאת פולק רינגלהיים בתרגום דורית דליות רובינוביץ
- תרנגול ללא רחמים מאת כריסטוס חומנידיס בתרגום דספינה שרמייסטר וחיים פסח
- מקלטור מאת יוסי סוכרי
- כל הכבוד, נוח מאת נועם זיו
- שפת קיר מאת עליזה אולמרט וגיל הראבן
- ניטשה העברי מאת יעקב גולומב
- לחווה לא הייתה אמא, וגם אתה יכול מאת אלה מושקוביץ-וייס
- ואיש לא ידעה מאת חנה גרפי
- שיר ערש לילדה מאת אבישג רבינר
עבור הוצאות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהוצאות אחרות, ערך פסח את הספרים הבאים:
- גברת דאלוויי; אורלנדו מאת וירג'יניה וולף, בתרגום שרון פרמינגר, בהוצאת פן
- הגלים מאת וירג'יניה וולף, בתרגום ליה נירגד, בהוצאת פן
- כתוב בים מאת אלה מושקוביץ-וייס, בהוצאת חרגול ועם עובד
- כאילו יום אהבה אחרון מאת דניאל כהן-שגיא בהוצאת אבן חושן
- פעם אחת היא נגעה בי מאת נטע פלג בהוצאת מטר
אסופות שערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האביר, השד והבתולה, מאת חיים פסח ועלי יסיף (הספר זכה בפרס שר החינוך)
- הסיפור החדש: מבחר הסיפור העברי 1985-1995, בחר חיים פסח
- בת שנות אלפיים: אנתולוגיה של סיפורי מהגרים חדשים, בחר חיים פסח
- שירי תל אביב, מבחר זוטא ב', בחרו חיים פסח וחיים נגיד
פעילות נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במקביל לפעילותו כעורך בהוצאת זמורה ביתן, שימש פסח עורך-שותף (עם אשר רייך) של כתב העת "מאזנים", מייסודה של אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל. אחד החידושים שהנהיגו השניים בכתב העת הוותיק הוא המדור "השוואת תרגומים".
- בשנות השמונים כתב פסח טור קבוע במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות, וכן יזם ופרסם תרגומי שירה שהותקנו על ידי מתרגמים שונים במיוחד עבור המוסף.
- בסוף שנות התשעים שימש פסח מרצה ללשון במכללת עלמא בתל אביב.
- במהלך השנים שימש פסח שופט במספר ועדות פרסים: ועדת פרס ראש הממשלה, פרס אקו"ם, ופרס ולנברג.
- בשנת 2014 זכה פסח בפרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש לוי אשכול.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מידע על חיים פסח בקטלוג הספרייה הלאומית
- נועה מנהיים, הקלות הבלתי נסבלת של הכתיבה, באתר ynet, 27 באוגוסט 2004
- מאמרים מאת חיים פסח באתר ynet:
- חיים פסח, חוטאים בכתיבה ברינה יקצורו, באתר ynet, 3 ביוני 2008
- חיים פסח, הקלאסיקה חיה ונושמת, באתר ynet, 22 בספטמבר 2008
- חיים פסח, אל תעלימו את המילים, באתר ynet, 10 במרץ 2010
- תגובות ומכתבים, באתר הארץ, 28 באפריל 2009
- זה לא שאלון: חיים פסח - ראיון מיולי 2011
- חיים פסח, יונתן רטוש ,עזרא פאונד, והאידאולוגיה והשירה הכנענית - באתר "יקום תרבות". פורסם במקור בכתב העת מאזניים כרך כ"ד, גיליון 3–4, 1982.
- חיים פסח, "מי יאמין לשירי בעתיד" -- על הסונטות של שייקספיר, באתר "בכיוון הרוח".
- חיים פסח, "'החזיון שאני רואה מסביב לי ושאני בעצמי נתון בתוכו': ברנר באיסט אנד", מאזניים, אדר תשע"ז, מרץ 2017.
- מאחורי הסופר עם חיים פסח, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בספטמבר 2017
- חיים פסח, דף שער בספרייה הלאומית
- חיים פסח, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "כאן אני נוכרי לגמרי", באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
- ^ מתוך ראיון שהתפרסם תחת הכותרת "הרבה יותר קל לעבוד עם סופרים ותיקים" במוסף הספרותי של ידיעות אחרונות, 13 במרץ 2005
- ^ לא תמיד נהגו לציין את שם העורך בכל ספר, ולכן מובאים כאן רק שמות הכותרים שבהם ניתן קרדיט מפורש לעורך. אין חולק על כך שפסח, כמו כל עורך ספרותי אחר, ערך ספרים רבים אחרים, מבלי לקבל קרדיט בספר עצמו.
- ^ ישראל סמילנסקי, [רשומה מ־7 ביוני 2021], באתר פייסבוק, 7 ביוני 2021